<h1>ספר הישר לר"ת סימן שצ"א</h1>
<h2>דף יז:</h2>
בית הלל אומר' מטבילין את הכל מלפני השבת ואדם בשבת. ותנן נמי כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכפורים. ושאלתי לו לרבינו אם עתה יכול אדם לטבול ביום הכפורים הואיל וכוונתו למצוה לצורך התפלה או לא (ו)הואיל וקיימא לן כר' יהודה בן בתירא לאו מצוה ולא התירו אלא טבילת מצוה . וגם אם ראה קרי ביום הכפורים מותר לטבול וכדתניא כל חייבי טבילות טבילתן ביום נדה ויולדת טבילתן בלילה בעל קרי הולך וטובל עד המנחה ר' יוסי אומר כל היום. (ואומר) [ואמר] לי ר' אסור דהא דתנינן כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים היינו למא' דאמ' טבילה בזמנה מצוה הואיל ומצוה בזמנה אמרו חכמים שיטבול. הואיל והותרה בשבת הותרה גם ביום הכפורים. אלא למאן דאמ' אינה מצוה אסור דאפשר לו לקיים למחר וליומא אחרינא. תדע דהא ר' יוסי דאית ליה טבילה בזמנה אינה מצוה וקאמר מן המנחה ולמעלה אינו יכול לטבול דהואיל ואין צורך תפילה וגם אין מצוה יותר מלמחר משהי לה עד למחר. ומה דאמר ר' יוסי עד המנחה היינו לבעל קרי ומשום צורך תפילה אבל שאר חייבי טבילות הואיל ויכולין להתפלל וגם אין מצוה היום יותר מלמחר אסור לטבול. ואנו לא הוצרכנו לתפילה כלל. על כן אין אנו יכולין לטבול מחייבי טבילות דהא אנן קיימא לן טבילה [בזמנה] אינה מצוה. אע"ג דבית הלל אית להו מצוה בהמפלת הרי מעשי' בכל יום דכל נידות שלנו בחדא טבילה סגי להו. ואני אומר כי לתפילה יכול לטבול. ונהי דר' יוסי בר' אילעי פטרנו הבא להחמיר לעשות תפלתו בנקיות תבא עליו ברכה, ויכול לטבול ביום הכפורים. ועוד דפר"ח פסק דר' יהודה לא קאמר אלא בתורה משום דכת' בה הלא כה דברי כאש אבל לתפלה לא קאמר כדתנן היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי כו' ונראין דבריו. וכן עושין באפריקיא ובארץ ישמעאל.
